הדברת יתושים

הדברת היתושים נעשית באיגוד במטרה למנוע התפרצות מחלות כגון: קדחת מערב הנילוס, מלריה, דנגה וכו', המועברות לאדם ע"י היתושים, וכן למנוע מטרדי עקיצות.

האיגוד מבצע את הפעולות ההדברה בצורה יזומה וממוקדת בבתי הגידול של היתושים במטרה למנוע את התפתחותם ליתושים בוגרים מעופפים.
האיגוד מטפל בעיקר בערוצי הנחלים הזורמים בתחום האיגוד באורך של כ 44 ק"מ.

במשך רב חודשי השנה מבצע האיגוד ניטור דגירות יתושים בכל הנחלים העוברים בשטח האיגוד אחת לשבוע, ובהתאם לתוצאות הניטור מופעל קבלן ההדברה.
בשנים האחרונות הוזרמו קולחים באיכות ירודה ביותר ממט"ש נשגב לעבר נחל תמנה ונחל שורק.

כתוצאה מכך, הייתה עלייה משמעותית בהתפתחות דגירות היתושים בנחלים אלה, ולכן ראינו עלייה בפעולות ההדברה. זוהי השנה הרביעית ברציפות בה מורגשות השפעתן של התקלות החוזרות ונשנות במט"ש נשגב על המצב בנחל שורק,  אולם, בסה"כ  נשמרה רמת מטרדי יתושים נמוכה באיגוד לאורך כל השנה (2013).

בשנת 2014-15 אמור להיחנך מט"ש נשגב החדש, וההזרמות לנחל אמורות להיפסק.

מהי קדחת מערב הנילוס?
מחלה קלה מאד, בדרך כלל, דמוית שפעת, החולפת מאליה.
תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה היא 5-21 ימים (בדרך כלל 6 ימים) והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.

סימני המחלה
חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושילשולים.

סיבוכים נדירים אפשריים הם: דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח.

גורם המחלה
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה, הנגרמת על-ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) ומועברת לבני האדם ולבעלי חיים שונים על-ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים. בארץ המחלה מועברת בעיקר על-ידי יתושי Culex Pipiens ו- Culex Perexiguus. תקופת השיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.

לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן קיימת חשיבות רבה להימנעות מעקיצות יתושים.

יתוש הטירגיס האסיאני (asian tiger mosquito)
יתוש הטיגריס האסיאני שאותר בארץ לראשונה בשנת 2002, ומאז נפוץ לכל עבר, מוכר בעולם כמפיץ מחלות כגון: צ'יקונגוניה, דנגה וכו'. התגלה לראשונה בתחום האיגוד בשנת 2010, ובשנת 2013 התפשטה תפוצתו של היתוש לעבר כמעט כל הישובים הנוספים באיגוד

יתוש הטיגריס האסיאני מתאפיין בפעילותו במשך כל שעות היום בניגוד ליתושים הנפוצים מסוג: כולכית מצויה טרדנית, הפעילים ועוקצים בעיקר בשעות הלילה.

מאפיין נוסף וחשוב הוא: העדפתו הברורה של יתוש זה להתרבות במקווי מים קטנטנים כמו: תחתיות עציצים, צנצנות עם מעט מים, צמיגים שהושלכו בטבע וכד'. ובנוסף לכך – ביצי היתוש הדבוקות לשולי מקווי המים נשארות חיוניות אף לאחר תקופת יובש, ולאחריה, כאשר מים חדשים נקווים במקום – ישובו וימשיכו בתהליך התפתחותו של הדור הבא.

מזיקים נוספים

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata)
נמלת האש הקטנה זוהתה והוגדרה לראשונה בישראל בשנת 2005 באזור עמק הירדן.
הנמלה נחשבת מין פולש וכלולה ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם.
למרות שהנמלה קטנה ועדינה (גודלה 1 – 1.5 מ"מ בצבע אדום- כתום), היא עוקצת בני אדם בכל שעות היום, בבית ומחוץ לבית, ועקיצתה כואבת מאד ויוצרת מעין כוויה.
מקור הנמלה הוא בדרום אמריקה, והתפשטותה בארץ הולך וגובר בעיקר ע"י עציצים נגועים ממשתלות.

המשרד להגנה"ס ערך סקר מקיף בשנת 2010- 2011 במשתלות רבות, ואף קנס וסגר את חלקן, אולם תפוצת הנמלה כבר חרגה והן נפוצו לאזורים רבים ברחבי הארץ.

קן נמלת האש הקטנה נמצא ברוב המקרים בחצר, אבל בימי החום והיובש בקיץ, חודרות הנמלים לבתים, בחיפוש אחר מקומות לחים וקרירים. עקיצות בני אדם מתרחשות פעמים רבות כאשר הנמלים נלכדות בין הבגדים לעור הגוף.
בשנת 2012 נמצאה באיגוד לראשונה נמלת האש הקטנה במושב קדרון בתחום מו"א ברנר.

בשל חשיבות ודחיפות האירוע, פתחו מיד האיגוד ומו"א ברנר בנוהל חרום במטרה להכחיד את נמ"ק מהאזור (כולל בצוע הדברה בשטחים פרטיים).

תחילה, נערך מיפוי מדוקדק של נמלת האש הקטנה ע"י אנטומולוג מומחה, ולאחר מכן החלו בסדרת הדברות מסודרת בכל המשקים הנגועים.
תהליך ההדברה מבוסס על פיתיונות במטרה לפגוע במלכת הנמלים, וכך להכחיד את הקן כולו.
ההדברה נמשכת כ- 3 שנים (בהפוגות בעונת החורף).
​

פשפש הכותנה

בשנת 2011 טיפל האיגוד בתופעת טבע ייחודית של התקהלות פשפשי כותנה בכמויות עצומות על גבי חלק מבתי המגורים ביישוב גני טל (ההולך ונבנה בסמוך לקבוץ חפץ חיים).

בשנת 2012 חזרה תופעת התקהלות פשפשי הכותנה ע"ג קירות הבתים ב: קב' שילר ובגני טל, אולם בעוצמה פחותה בהרבה מאשר בשנת 2011.

אין הסבר ברור לתופעה, וידוע שקיימים מיני פונדקאים רבים לפשפש, אולם, ניתן לראות בברור, שהתרבותו העצומה והתפשטותו לאזור המגורים נעשית בד בבד עם גידול שדות הכותנה בחודשים יוני- יולי.

פשפש הכותנה אינו מזיק תברואי, אינו עוקץ ואינו מעביר מחלות, אולם התקבצותו הנדירה ובכמויות גדולות ע"ג הבתים ובתוכם. מהווים מטרד קשה לתושבים.